אדריכלות קיבוצית ביד יערי

מרכזיותה של האדריכלות הקיבוצית בין אוספי הארכיון, מבטאת את חשיבותה בהיסטוריה הקיבוצית ככלל וזו של הקיבוץ הארצי בפרט.

האדריכלות הקיבוצית מבטאת מארג חיים קיבוצי שלם לאור אידאה.  אדריכלות המתפתחת מתוך מציאות משתנה, מבלי לזנוח את עקרונותיה הסולידאריים והתנועתיים, ומבקשת למצוא מכנה אדריכלי משותף רב תחומי בין קיבוצי.

יד יערי, כגוף שמתעד וחוקר את ההיסטוריה התנועתית של הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, מקפיד לתת ביטוי לחשיבות האדריכלות הקיבוצית.

לאורך השנים, אנו דואגים לאיסוף, שימור וקיטלוג של הפעילות התכנונית הקיבוצית באוספי הארכיון, ומעורבים בחשיפתם והוצאתם לאור.

ביוגרפיות של אדריכלים מרכזיים שפעלו במחלקת התכנון התנועתית, יחיאל (חיליק) ערד ומנחם (מני) באר, יצאו לאור בהוצאת יד יערי, וכן ספרים של בנימין (בנג'ילה) יסעור, רכז מחלקת התכנון של הקיבוץ הארצי בשנות השבעים. ביוגרפיה של שמואל מסטצ'קין, אדריכל ראשי במחלקה הטכנית, המבוססת על חומרי ארכיונו האישי ביד יערי, יצאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בשנת 2021, נאצרה התערוכה "הבאוהאוס מגיע לקיבוץ" מתוך הארכיון האישי של שמואל מסטצ'קין, והוקדש יום עיון לעבודתו.

ארכיון המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, מכיל כ-65 מכלי ארכיון וכ-40 מגירות, וכן אלפי מיקרופישים. לחומרים אלה נוספים אוספים אישיים של אדריכלים, וכן תיעוד אדריכלות קיבוצית במסגרת חטיבת האמנות.

*

הרעיון להקמת מחלקה לתכנון תנועתית, ייחודית לקיבוצי הקיבוץ הארצי, נהגה לראשונה על ידי האדריכל יעקב (קובה) פינקרפלד (1)  שהיו לו קשרים טובים עם הנהגת הקיבוץ הארצי מראשיתה. במכתב לנתן (פרידל) פלד (קיבוץ שריד)

ב-20 ביוני 1937 ממזכירות הקיבוץ הארצי שישבה אז במרחביה, בבית אותו תכנן בעצמו קובה פינקרפלד, הוא מעלה לראשונה את הרעיון של הקמת "לשכה טכנית של הקיבוץ הארצי" (2) . הרציונל להקמתה של מחלקה ייחודית לתכנון נבע מההבנה שאנשי הקיבוץ יודעים הכי טוב מה הצרכים שלהם, הן ברמה המעשית והן זו הרעיונית.

ההצעות של פינקרפלד מפורטות ויורדות לרזולוציות של מטרות הלשכה:

• תכנון תוכניות והוצאתן לפועל.
• הוזלת בנייה בקיבוצים.
• הכשרה מקצועית, הרצאות בקיבוצים וקשר עם הקיבוצים, כדי שתימנע מלהיות משרד טכני ממין זה שקיים ע"י הסוכנות או הממשלה.
• הצד הכלכלי: הלשכה צריכה לשאת את עצמה ולכסות את הוצאותיה ולשאוף להשתלמות הדרגתית ותמידית של חבריה.

עברו שש שנים מהצעת פינקרפלד עד מימושה והקמתה של המחלקה הטכנית בשנת 1943 בהובלת ישראל פיינמסר (קיבוץ מזרע) (3) . פיינמסר גייס את אדריכל שמואל מסטצ'קין (4) להיות האדריכל הראשי של המחלקה, תפקיד אותו נשא על שכמו עד שנת 1973. בחירתו של מסטצ'קין נשענה על יסוד אידיאולוגי-מקצועי.

אל המחלקה הצטרפו עם השנים אדריכלים צעירים חברי קיבוץ ומחוצה לו, ביניהם חיליק ערד (קיבוץ סער), מנחם (מני) באר (קיבוץ געתון), אברהם ארליק בוגר המחזור השני של הטכניון בחיפה ומוותיקי עובדי המחלקה הטכנית (תל אביב), דן פלג (שער העמקים), נאווה ינאי ועוד. אל המחלקה נוספו הנדסאים, מהנדסים, שרטטים, מודדים, אנשי מקצוע מעולים בשלל תחומי תכנון ובניין. בשנת 1972 מחליף את פיינמסר בניהול מחלקת התכנון, בנימין (בנג'ילה) יסעור (קיבוץ מגן)(5).

במקביל למחלקה הטכנית, פעלה בקיבוץ הארצי המחלקה לבניין שתפקידה היה להביא לידי ביצוע את מה שתוכנן במחלקה הטכנית. שיתוף פעולה מתמשך התקיים בין שתי המחלקות.

שינויים בקיבוצים ככלל ואף בקיבוץ הארצי, הביאו בשנת 1995 לסגירת המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי.

בראשית שנת 2000 נפגש יובל דניאלי מיד יערי, למספר שיחות עם שמואל מסטצ'קין לקראת הוצאת ספר על פעולתו האדריכלית בכלל וזו שבמסגרת המחלקה הטכנית ובקיבוצים בפרט. עוד בחייו סוכם עמו שארכיונו האישי יועבר לארכיון יד יערי בגבעת חביבה. לאחר פטירתו ובשיתוף פעולה אוהד מצד דדי בן יהודה, שותפתו לחיים לאורך עשרות שנים, הועברו מאות תוכניות ושאר מסמכים ותצלומים, מהם נבנה ארכיון אישי רב תוכן ועניין, שאף נסרק ע"י הספרייה הלאומית בשנת 2022.

ארכיונים אישיים נוספים, הם אלה של חיליק ערד(6)  שמחה (גולי) יום טוב (7)   , קובה גבר (עין שמר) שנסרק ע"י הספרייה הלאומית, ושל מיכאל קון, אדריכל ואיש אקדמיה. באוספי הארכיון נמצאים מסמכים, תיקים ואף תוכניות משל האדריכל קובה פינקרפלד, נאווה ינאי, מנחם (מני) באר, דן פלג ועוד. לכל קיבוץ מהקיבוץ הארצי יש תיק אדריכלי של תוכניות נקודה מלווים בתצלומי אוויר. קיימת ספריית שקפים (מיקרופישים) רשומה ומקוטלגת לפי נושאי בניה: מבני משק, חדרי חברים, מבני ציבור וספורט, מבני חינוך וסיעוד ועוד. 

חלק גדול מאוסף המחלקה הטכנית, הגיע לפני מספר שנים בעזרת נאווה ינאי, אדריכלית במחלקת התכנון של הקיבוץ הארצי ולאחריה ב"א.ב. תכנון". החומר כולל מגוון רחב של תוכניות ושרטוטים, בעיקר בתחומים בהם התמחתה ינאי: מרכזי בריאות וסיעוד, דירות מוגנות, ושאר נושאי בריאות ורווחה.

במחלקה הטכנית פעלו מחלקות ספציפיות, שאחת החשובות שבהן עסקה בעיצוב הגן והנוי בקיבוץ. החומרים הארכיונים של המחלקה מתעדים גם פעילות זו.

ארכיון המחלקה הטכנית כולל גם עשרות חוברות ופרוגרמות שנותנות תמונה ברורה על הרציונל העומד מאחורי המבנה או התחום בו עסקה המחלקה.

בשנות השמונים התיימרה המחלקה הטכנית להוציא רבעון לאדריכלות קיבוצית בו יינתן מקום לרעיונות, הגיגים ופרויקטים חדשניים בתחום האדריכלות. שלוש חוברות מפוארות הוצאו לאור, חוברות עם תצלומים איכותיים על נייר כרומו מבריק. סיבות תקציביות מנעו את המשך הופעתו. 

באמצעות התוכניות והחומר התיעודי הכתוב אפשר לעקוב אחר התפתחות הבנייה בקיבוץ הארצי ובאמצעותה להבין את התהליכים החברתיים-כלכליים והאידיאולוגיים שהתנועה הקיבוצית עברה.

---------------------------------------------------------------------------------------

^{(1) יעקב(קובה) פינקרפלד (1897-1956) קובה פינקרפלד נולד בעיר פשמישל שבגליציה המזרחית. מצעירותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". עלה עם הגל הראשון של בוגריה לא"י בשנת 1920. בהמשך יצא ללימודי אדריכלות בווינה, ובשנת 1925 חזר לארץ ופתח משרד עצמאי בתל אביב. בנה עבור בנייה ציבורית ובעיקר עבור קיבוצים. בשנת 1936 נבנה על פי תכנונו בית התנועה במרחביה . אחיה של הסופרת והמשוררת אנדה עמיר פינקרפלד. בתו איה נישאה לצ'לן מנחם מאיר בנה של גולדה מאיר. חוקר בתי כנסת יהודיים ברחבי העולם . נהרג בשנת 1956 בפיגוע ירי ברמת רחל בהתקפה על כנס מטעם החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה. נקבר בקיבוץ רבדים בו היה בנו אורי חבר הקיבוץ. בארכיון התנועה בגבעת חביבה נמצא חומר תיעודי על פעילותו האדריכלית והאחרת.} 

^{(2) הצעה להקמת המחלקה הטכנית - יעקב פינקרפלד 1937, תיק 1-9. 1 (1), ארכיון השומר הצעיר יד יערי.}

^{(3) ישראל פיינמסר (1990-1901) ישראל פיינמסר נולד בוורשה, פולין בשנת 1901. לאחר שהות קצרה בווינה עלה לארץ בשנת 1920 עם חבורת צעירי השומר הצעיר שהקימה את קיבוץ מזרע. בהגיעו לארץ עבד כפועל בניין ולאחר מכן כמנהל עבודה בחברת סולל בונה. בשנת 1943 ייסד את המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, שהייתה הגוף המתכנן והמבצע של כל ההיבטים הפיזיים בתנועת הקבה"א. בגיל 75 פרש מניהול המחלקה ופנה לכתיבת הספר "הקיבוץ בתכנונו" שסיכם את הידע של תכנון הקיבוצים בישראל. נפטר ונטמן בקיבוצו בשנת 1990.}

^{(4) שמואל מסטצ'קין (2004-1908) שמואל מסטצ'קין נולד בעיר ואסילקוב באוקראינה בשנת 1908. עלה לא"י בשנת 1923. היה ממייסדי הנוער העובד והתחנך ברוח תנועת העבודה. בשנים 1930-1934 למד בבית הספר הגבוה לארכיטקטורה באוהאוס בדסאו-גרמניה. בשנת 1934 חוזר לארץ ועובד כאדריכל במשרדו של האדריכל י. נויפלד ולאחר מכן כאדריכל עצמאי. מנהל מחלקת המפות במטה הפלמ"ח, עוזרו של האלוף יוחנן רטנר. בשנים 1973-1943 אדריכל ראשי במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי מיום היווסדה. מעת לעת תכנן עבור גורמים חוץ קיבוציים. נפטר בתל אביב בשנת 2004. לאחר פטירתו נכתב והופק ספר על פועלו האדריכלי רב השנים "לבנות ולהבנות בה" בעריכת מוקי צור ויובל דניאלי ובהוצאת הקיבוץ המאוחד 2008.}

^{(5) בנימין (בנג'ילה) יסעור בנג'ילה נולד בשנת 1936, ואת ילדותו העביר במושבה רעננה. בנערותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בקן צפון תל אביב. בשנת 1957 הצטרף לקיבוץ מגן. שירת בנח"ל עם גרעין "פלד". מילא תפקידים מרכזיים בקיבוצו מגן; מזכיר, מנהל מפעל ורכז בנייה. למד באוניברסיטת תל אביב תכנון ערים ומנהל. בשנת 1964 הצטרף לסגל העובדים ולניהול המחלקה הטכנית. מילא תפקידים פוליטיים מרכזיים במערך, בהסתדרות, ובמפ"ם. בשנת 1999 קיבל על עצמו את ריכוז הבניין במגן והקים משרד לתכנון פרויקטים ולפיקוח בנייה. על פי פניית הארכיון התנדב בנג'ילה מעת לעת בעזרה לפיענוח וסידור של חומרי ארכיון בתחום מחלקת התכנון .}

^{(6) יחיאל (חיליק) ערד (2017-1927) חיליק ערד נולד בשנת 1927 בעיר "קוטנו" שבפולין. בשנת 1933 עלה לארץ עם משפחתו והתגורר בת"א. חניך "השומר הצעיר" ובין מייסדי קיבוץ "סער" שהוקם בשנת 1948. למד ציור בסטודיו של אבני, ובהמשך אדריכלות בטכניון. עבד לאורך שנים במח' הטכנית של הקבה"א והושפע רבות ממסטצ'קין. בשנות השבעים תכנן מספר קיבוצים חדשים כמו, סמר, אליפז, כישור ופלך. בגבעת חביבה תכנן את "המדפה", המכון היהודי ערבי לשלום, את "יד יערי" וארכיון התנועה, את מרכז ההדרכה ע"ש לוריא, את מבני המגורים לסטודנטים בצד הדרומי של הגבעה ("ההילטונים") ואת התאמתו של האנגר בריטי משנת 1943 למרכז אומנות משותפת. כמו כן עיצב את אתר ההנצחה לזכרה של חביבה רייק. ערד יצר כ-12 אתרי הנצחה ברחבי הארץ והתמיד לצייר ולהשתתף בתערוכות. ראוי לכל ציון ושבח שערד התמיד במשך תקופה של כמה שנים להתנדב כפנסיונר יום בשבוע בעזרה לסידור ארכיון האדריכלות .} 

^{(7) שמחה (גולי) יום טוב (1914 – 2005) שמחה יום טוב נולד ברומניה ובגיל צעיר עלה לארץ והיה ממקימי קיבוץ דליה. רוב שנותיו בקיבוץ עבד כרועה צאן ובמסגרת עבודה זו יצר קשרים עם ערבי האזור. למד ערבית וטען שחובה ציונית למצוא דרך להתחבר אל ערבי הארץ. בשנת 1959 והוא בן 45 החל ללמוד אדריכלות בטכניון. ההתעניינות שלו במגזר הערבי ניתבה אותו עד מהרה לבנייה ביישובים הערביים. משנת 1963 שמש כיועץ משרד הפנים לתכנון כפרי המיעוטים. בשנת 1967 הקים את המרכז לטיפוח האסלם. את הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. מספריו: "היא והוא בתרבות ובארכיטקטורה" בהוצאת המרכז למחקר הארכיטקטורה בטכניון – 1990. "עכבות תרבותיות בקידום התיכנון הפיזי – בכפר הערבי בגליל". הוצאת המכון היהודי -ערבי בגבעת חביבה. עבודה שנעשתה לקבלת תואר שלישי מטעם האוניברסיטה העברית.}