הקיבוץ נוסד מתוך חזון סוציאליסטי שהושתת על אידיאולוגיה שיתופית ושוויונית. תנאי הגשמת החזון היו רצופים במחסור ובמצוקות כלכליות וחברתיות של החלוצים הצעירים, אשר ביקשו לבנות חברה קיבוצית המקדשת את עבודת האדמה.
בראשית הדרך, בשנת 1910, המִשנָה הקיבוצית לא הייתה סדורה עדיין. היא התפתחה תוך כדי תנועה וכמוה גם האדריכלות הקיבוצית, שבתחילת ימיה תוכננה על ידי המוסדות המיישבים (ההסתדרות הציונית ולימים, הסוכנות היהודית). כך למשל רק בשנת 1943, הוקמה לראשונה המחלקה לתכנון של הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר.
מכל מקום, התנאים הקשים בקיבוצים חייבו בזמנו הסתפקות במועט, שלימים התגלגלה בערכים של צניעות מבחירה. סביבה זו התאימה ככפפה לרעיונות של בית הספר לעיצוב ואדריכלות באוהאוס, שנוסד ב־1919 בגרמניה בין היתר כדי לתת תשובה אדריכלית למצוקה הכלכלית בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
אך טבעי הדבר שאדריכלות מבית מדרשו של הבאוהאוס, שדגל במינימליזם שימושי חף מקישוטיות, שקוויו ישרים ופשוטים ורעיונותיו החברתיים חסרי היררכיה, השתלבה באדריכלות הקיבוצית. הקיבוצים, שהוקמו על אדמת טרשים, היו קרקע פורייה לניסיונות אדריכליים פטורים מהעלאה על נס של העבר והמסורת.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הגיעו לארץ כמה מן האדריכלים היהודים בוגרי בית הספר באוהאוס. אדריכלים אלה אימצו והפנימו את ערכי בית הספר וניסו לתרגמם לשפת המקום האדריכלית. במסגרת זו, גם נוצר סגנון "באוהאוס" קיבוצי מיוחד, שהותאם לחברה שיתופית־שוויונית, ונבדל מן הסגנון הבינלאומי המוכר לנו מן האדריכלות העירונית של ערים כגון תל אביב.
בשנת 1930, יצא שמואל מסטצ'קין יליד אוקראינה (2004-1908) מארץ ישראל כדי ללמוד אדריכלות בבית הספר באוהאוס, שהלימודים בו הלמו את השקפת עולמו הסוציאליסטית. עם חזרתו לארץ (1934), הביא אִתו האדריכל את רעיונות הבאוהאוס תחילה לתל אביב ומאוחר יותר לקיבוצים ולמקומות אחרים בארץ. בשנת 1943, הוא הוזמן להשתתף בהקמת המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי ולשמש כאדריכלהּ הראשי. במרוצת השנים, העמיד מסטצ'קין דור צעיר של אדריכלים שעיצוביהם עומדים בסימן מובהק של עקרונות הבאוהאוס.
תערוכה זו מבקשת להציג את אדריכלות הבאוהאוס בקיבוץ ולחלוק לה כבוד. במוקדה עומדים עיצוביו של שמואל מסטצ'קין בעת שהיה אדריכל ראשי במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי והשפיע אגב כך רבות על המבנה הפיזי והחברתי של הנוף הקיבוצי.
בתערוכה מוצגים תצלומי מבנים שתכנן מסטצ'קין לפינות שונות בקיבוצים ולמוסדות ציבור ברחבי הארץ, כפי שנשמרו בארכיונו האישי המוחזק בארכיון יד יערי. שמונה לוחות מציגים נקודות מבט רעיוניות שונות המאירות את יחסו המיוחד של מסטצ'קין להיבטים כמו השתלבות הבניין בנוף, הפונקציונליות של המרחב הציבורי הצמוד לבניינים, השימוש המושכל בחומרים שונים והערך המוסף שמקנה החומר למבנה, שימוש במקצבים ובאור, ועוד. לוח העוסק בהרחבה במועדון לחבר, שמסטצ'קין תכנן בקיבוץ נגבה, מציג מקרה מבחן ליישומם הלכה למעשה של הרעיונות האלה. לוח נוסף המוקדש למבנים בגבעת חביבה מתאר מגוון ייחודי של תכנון מותאם לאתר אחד.
התערוכה מאפשרת לצופים לעמוד על רגישותו של מסטצ'קין כמתכנן הומניסט שהפונקציונליות ככלל הייתה נר לרגליו, אך לא פחות מכך – האינדיבידואל ותחושותיו.
יובל דניאלי וירון לוי
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
>>> "אור גנוז" – גלריית החטיבה ההיסטורית ביד יערי |