0
קשר מתמשך | יובל דניאלי
התערוכה מתקיימת בגלריית "האטלייה של שרגא" בקיבוץ העוגן.
אטלייה - מרחב תצוגה המשמר/מתעד/ומציג מיצירות האמן שרגא ווייל.
 

שרגא ווייל ויצירתו הם מופת לדרך בה אנחנו בארכיון ובחטיבת האומנות שבה חפצים ללכת. הקשר שלנו עם יצירתו של שרגא מתפרש על עשרות רבות של שנים. בכספת הארכיון נשמר היהלום שבכתר מבחינה תנועתית, איורי "דברות השומר" ששרגא אייר בבודפשט בשנת 1946 לאחר המלחמה, כהוכחה שתנועת "השומר הצעיר" שבמסגרתה פעל, חייה ונושמת גם לאחר השואה. מבודפשט שבהונגריה נקראו שרה ושרגא ע"י פעילי התנועה באירופה לפראג, למשימת חייהם; ללוות קבוצת נערות ונערים פליטי שואה אל עבר ארץ ישראל. הדרך התארכה חודשים רבים. בעקבות לחץ של שלטונות המנדט הבריטי, נאלצה הקבוצה על ילדיה ומדריכיה להתעכב 8 חודשים בבלגיה. שם נוסדה סדנת 'תו-נו' (תוצרת נוער) ששרגא היה ממדריכיה המרכזיים. סדנה שמטרתה הייתה שיקום נפשות הנערים באמצעות יצירה.


בהמשך תלאות הדרך נתפסה אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" ע"י הבריטים, שעל סיפונה קבוצת הילדים ומלוויהם עם שרגא ושרה ביניהם. הם הועברו לאי הגירוש קפריסין ושם במחנה הילדים והנוער המשיכו בפעילות סדנת 'תו נו' שחלק מתוצרתה מופיעה בתערוכה. הציורים של שרגא מתארים את מחנה ההסגר, בקפריסין במוחשיות ריאליסטית, ובסרקזם כנגד השלטון הבריטי כמו אותו ילד המתבונן על גדרות התיל ומתחתיו רשום: "אין חדש תחת השמש". שרגא כמדריך נוער וילדים שהה במחיצתם וראה בהם את הדמות שבאמצעותה שמים סימני שאלה, אך גם מסמנים ומסמלים את העתיד האופטימי. ציור נוסף מתאר ילד נוטע שתיל רך למרות צל הסגר של צריף המגורים. שרגא היה רשם מעולה, וירטואוז בשטח זה. יכולת הניסוח הגרפית שלו הביאה אותו בהמשך הדרך להיות המאייר התנועתי והמפלגתי באופן החיובי ביותר. לפני כשנה בגלריית "זו-זו" בעמק חפר זכינו לשתף פעולה עם יצירתו הגרפית של שרגא במסגרת "ספריית פועלים".

זו הדרך בה אנחנו מאמינים: להוציא לאור את אוצרות הארכיון במסגרות תצוגה חיצוניות ולחשוף אותן ברבים. ארכיונו האישי של שרגא נמצא בארכיון וזו זכות מכופלת להיות שותפים ליוזמה ברוכה של משפחת עמית-ווייל לקיים תערוכה חשובה זו על תקופת קפריסין. זכורה לי אמירתו של שרגא, שתקופת קפריסין הייתה עבורו תקופה מטהרת הכרחית בין שם לכאן. "הורדתי מסך בין התקופות".
תודה על האמון ושתוף הפעולה ביננו. תערוכה מרגשת זו היא עדות ליצירה מרגשת ואיכותית ולמעשה חינוכי של שיקום ויצירה לאחר השואה.

נדמה לי שסדנת 'תו-נו' יש בידה לשמש דוגמא שיקומית מועילה במציאות הישראלית העכשווית.