חודשיים של הלם, של תוגה, של ניסיון לעכל בזמן שאוספים את השברים. הלב והראש קרועים בין חברים שאיבדנו, החטופים, הנעדרים ואלה ששרדו ופונו מבתיהם. בתוך הטרגדיה הגדולה, הלאומית, ניבט סיפורה של התנועה הקיבוצית, על אנשיה וקהילותיה, שחווה שבר גדול - מתוכו מתגלים גם כוחות נפש, גילויי סולידריות וחוסן יוצאי דופן.
אנו ממשיכים לחזק ולחבק את חברותינו וחברינו, ולעמוד לצדם בכל שיידרש, לאורך התקופה הזו. חלק בלתי נפרד מההווה הוא גם העתיד והעבר, בהם אנו עוסקים: שאיבת ידע מההיסטוריה, ותיעוד למען הדורות הבאים. כמו לאורך כל ההיסטוריה הציונית, מתגלה תפקידה החיוני של התנועה הקיבוצית.
בכך אנו מתמקדים בימים אלה, בהנכחת הסיפור הקיבוצי כמרכיב חיוני בהבנת סיפורו של הנגב המערבי עוד לפני 1948 ועד ימינו. בתחילת החודש נערך מפגש במסגרת פורום חוקרי הקיבוץ בהנחייתו וארגונו של ד"ר אלון גן, תחת הכותרת "הזמנה לבכי - הזמנה לשיח", בו נשמעו עדויותיהם של חברי הפורום שהם גם חברי הקיבוצים בנגב המערבי. במפגש המרגש נשמעו העדויות המצמררות ממי שחוו את מה שלא ציפו לו, ונוצר שיח מרתק ומלמד שעדיין מהדהד בקרב מי שצפה והשתתף.
