הקיבוץ הארצי ותנועת "השומר הצעיר" התברכו בריבוי כתבי העת ששעריהם אוירו על ידי מיטב אמני הקיבוץ הארצי בעת הוצאתם לאור. 

כל חג והאיורים שלו מבטאים עוגנים היסטוריים ומסורתיים, עם אקטואליה ורוח הזמן. השילוב בין מסורת החג היהודי לדורותיה, לבין המציאות האקטואלית החילונית מפרשת נכונה את הנאמר בשיר מעוז צור:

"בימים ההם ובזמן הזה"!

בחרנו הפעם איורים של שערי משמר לילדים ולעיתוני השומר הצעיר מסוף שנות ארבעים וראשית שנות החמישים של המארה העשרים. בין האמנים המאיירים: יוחנן סימון, שמואל כץ, מאיר מוזס, אברהם אופק ורות שלוס.

האיור לשער משמר לילדים של הציירת רות שלוס (להבות הבשן) פורסם בדצמבר 1947, פחות משבוע לאחר הכרת האומות המאוחדות בהקמתה של מדינת ישראל. "נס הגאולה" בזמן הזה. ההיסטוריה של הימים ההם ניבטת ברקע האיור אל מול הנרות של הזמן הזה הדולקים בגאון במדינה היהודית עליה הוכרז באו"ם. 

לאחר הניצחון במלחמה, בכסלו תש"י (15.12.49) שער "משמר לילדים" מאויר ע"י שמואל כץ (געתון) בו נראה אב המשפחה, חייל לבוש מדים נעדר נשק מוסר את שרשרת נרות הדורות אל הדור הצעיר שבמשפחתו, נרות של תקווה ושלום.

שנת 1951 היא שנת העלייה הגדולה במדינה הצעירה, והשמחה על הניסים והנפלאות שקרו אותה. סביבוני הילדות יוצאים במחול שלובי ידיים על הדרך המובילה בין עיר לקיבוץ.

1952 ..."ובפיהם זמר חג, זה זמר החרות". בראש שבועון הילדים "משמר לילדים" משפחה קיבוצית מלוכדת, אם ושני ילדיה מדליקים נרות חנוכה. המאייר יוחנן סימון (גן שמואל), מבכירי אמני הקיבוץ הארצי וישראל בעת ההיא. ניתן להבחין כי בדימויים החזותיים המופיעים בעיתונות הילדים מבית היוצר של התנועה הקיבוצית, הדלקת הנרות מתרחשת בחיק המשפחה האינטימית בחדר  ההורים ולא במרחב הקבוצתי הגדול.

ב"על החומה" באותה שנה, חנוכה תשי"ג, 1952, מצייר צייר התנועה יוחנן סימון סצנה מהספר "אחי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט. בחירה של קרב, גבורה ומאבק. גם הצייר אברהם אופק (עין המפרץ) מאייר את שער עיתון שכבת "בני מצדה" בסצנה של מאבק בין יהודים ליוונים. אורה של מנורת תשעת הקנים מאירה את חשיכת הקרב. ברור מי המנצח... 

"לאור ההיסטוריה" – איורו של מאיר מוזס (כפר מסריק). המנורה הפעם דולקת במלוא אורה על רקע מצולם של קברות המכבים. הסיטואציה מובנת, חג חנוכה ראשון אחר מלחמת ששת הימים.

ונסיים סקירה חזותית זו עם שער משמר לילדים בשנת תשל"א, המציג צילום משפחתי ערב הסערה ומביא את הטקסט הבא:

"גם במעוזי החיילים יהבהבו השנה נרות חנוכה – מהחרמון, בואכה לעמקים ולבקעה – ועד לתעלה. פעם ראשונה מאז מלחמת ששת הימים יוכלו לחוג את החג בשקט, מבלי שיאלצו לרוץ פתאום אל העמדות, לצאת למרדף, לפרוץ אל הלילה ולהשיב אש  על אש האויב".  (מתוך: קטנים ואמיצים "משמר לילדים"  תשל"א)