"הייתי בשומר הצעיר מגיל 12 עד 14. זה היה כיף אדיר, משהו מיוחד... הייתי בקן צפון ברחוב מצדה בתל אביב. מאז הורידו את הקן. ברור שיש לי רגשות נוסטלגיה לתקופה הזאת, אבל זה לא אומר שאני רוצה לחזור לשם. אני רק מסתפק בזיכרון הנעים שיש לי מאז. בקיצור, אהבה גדולה, באמת אהבה גדולה".
את הדברים האלה אמר אריק איינשטיין בראיון לידיעות אחרונות ב-1995. היום מציינים עשר שנים בלעדיו - עמוד תווך של התרבות והיצירה הישראלית, שהשאיר זיכרון חי ונושם, ושהיום חסר יותר מתמיד. זמר, שחקן, יוצר, ספורטאי, אדם. וגם חניך בקן השומר הצעיר, ששר לתנועה את השיר היפה הזה שכתב בוגר אחר, יעקב רוטבליט:
"השריקה של התנועה
מזכירה לי מדורה.
זאת היתה תקופה יפה נורא.
יפה נורא
כמה שרופים היינו
לחכות כל יום לפעולה
בשביל הקן.
כמה שרופים היינו,
כמה תמימים היינו
שרוך לבן, חולצה כחולה
השריקה של התנועה.
השומר הצעיר, השומר הצעיר,
השומר הצעיר יש לו חוט בהיר
השריקה של התנועה,
מחנה העבודה
וטיול ארוך למצדה.
האם נדע
כמה תמימים היינו.
זאת היתה תקופה יפה נורא.
האם נבין
כמה שרופים היינו,
כמה יפים היינו.
השריקה של התנועה
מזכירה לי מדורה.
השומר הצעיר, השומר הצעיר,
השומר הצעיר יש לו חוט בהיר"
כאן בתמונה בהופעה בתחילת שנות ה-70 עם מי שהלחין את השיר, מיקי גבריאלוב. צילום של סשה פיירמן, מתוך אוסף תצלומי השבוע בקיבוץ הארצי.